כתובת המשרד ושעות פעילות
ראשון - חמישי
8:30 – 18:00
כתובת
ישנם מגוון רחב של מערכת הסכמות שונות ומגוונות בין צדדים להסכם ועל כן שיש הסכמות שיוצרת מערכת יחסים הרי שיש הסכם – קרי, חוזה משפטי מחייב בין צדדים להסכם. חוק החוזים הינו רחב ומעניק מערכת יחסים "פתוחה" להכתיב את ההסכמות בין צדדים לחוזה התנאים, התמורות וכו'.
עורך דין מיומן ובקיא בתחום החוזים יידע לנתח חוזה ברמה המשפטית וכן לכנס למקומות "האפורים" על מנת למקסם את ההצלחה/הנזק בתיק.
בחוק ישנם חוקים מגוונים המסדירים את המערכות היחסים בין הפרט לרשות, בין הפרט לפרט, בין הפרט לגופים כמו חברות הביטוח וכן מסדיר פיצויים עקב הפרת הסכם או לחליפין "מכשיר גם את האפשרות לשבור הסכם מכוח החוק" (למשל רכישה של מוצר אינטרנטי שתואר X והתקבל כY – מאפשר ביטול כלומר השתחררות מההסכם "ללא נזק") מכוח חוק התרופות (תרופות בשל הפרת חוזה).
החוק הבולט ביותר בתחום החוזים ומכוחו נגזרת חובת תום הלב החולשת על כלל ענפי המשפט הוא חוק החוזים (חלק כללי), תשל״ג–1973. לחוק זה מצטרף חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 – תרופות בשל הפרת חוזה "סעדים" כלומר פיצויים.
חוקים נוספים בתחום החוזים הם:
חוק המכר, תשכ"ח-1968, חוק המכר (דירות).
חוק המכר (מכר טובין בינלאומי), תשל"א-1971.
חוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971.
חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982.
חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974.
חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981.
• חוק החוזים ככלל נועד להסדיר את החובות/זכויות והגבלות בין הצדדים.
כמו"כ חשוב לציין כי חוקים אלו הם פרי יצירה של נורמות משפטיות שנועדו לקיים חוזה בר קיימא אחד מהכללים הבולטים בתחום החוזים הוא חופש החוזים ליצור מערכות יחסים בין צדדים להסכם, מנגד יש לקחת בחשבון שאכן מתקיימת גמישות כל עוד היא לא סותרת את "עקרון תקנת הציבור" המעוגן בסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג. הוראה זו קובעת את הנורמה הבאה: "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל" קרי "חוזה פסול".
למשל בעל שתפס את אישתו בוגדת בו והוחלט שלטובת שלום הבית יעשו "הסכם שלום בית". כמו"כ התפקיד המכריע של עו"ד בהכנת חוזה הוא בראש ובראשונה להכיר את הלקוח, להכיר את צורכי הלקוח והצרכים הייחודיים של החוזה.
כאמור עניין זה עבר מספר שינויים בהתאם לפסק דין 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פד"י מ"ט (2) 265 את ההלכה, שלימים נקראה "הלכת אפרופים". בהלכה זו נקבע ע"י השופט אהרון ברק כי יש שני שלבים לבחון מצבים בהם יש בעיה חוזית. הלכה זו הנחילה את הקביעה שיש לעבוד על פי מודל של שני שלבים:
השלב הראשון: "גזירת אומד רצונות הצדדים בהתאם ללשון החוזה", קרי, מה שרשום בחוזה. מנקודה זו יש לנתח את לשון החוזה, כלומר הצד "פרשני" ללשון החוזה שמורה לביהמ"ש. משמעות הדבר שביהמ"ש קבע לאור השלב הראשון שיש שלב נוסף והוא פרשנות החוזה השמור להחלטת ביהמ"ש.
השלב השני: "גזירת אומד הדעת מתוך נסיבות חיצוניות" – ולחזור לשלב הראשוני והשני ללא שום מגבלה של "לשון ברורה" או "לשון בערפל/עמומה" – עד שביהמ"ש יאתר את "המקור" הכרחי לקביעת משמעות משפטית ממגוון משמעויות שונות של הרשום בחוזה. הלכת אפרופים ומודל שני השלבים הנ"ל יצרה בעיה מורכבת עקב התערבות ישירה של ביהמ"ש הקובעת את לשון החוזה שלא בהכרח מגשימה את רצונות הצדדים והחוזה.
לאור זאת המחוקק תיקן את סעיף 25 לחוק החוזים (נוסח כללי), תשל"ג-1973 העוסק בכללי פרשנות החוזה – לשון הסעיף : "(א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין" – ואולם אם אומד דעתם של הצדדים יכול להיקבע ישירות מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו.
כלומר החוק הסדיר את מעמד החוזה כפי שמובן מתוך סעיפי ההסכם מבלי להידרש לפרש את כוונות הצדדים. בפסק דין ע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' ירון כהן, פ"די סב (ד) 557 עמ' 3 וראה גם ע"א 5795/90, סקלי נ' דורען (פורסם בנבו) – שם עמד בהימ"ש על עיקרי שני השלבים כמצוין לעיל.
שני השלבים קובע למעשה מצב בו מבינים את לשון החוזה ומצב בו מפרשים את לשון החוזה. סעיף 25 לחוק החוזים הוסיפה הלכה וקבעה, כי אין צורך לפרשנות החוזה אם אומד דעתם של הצדדים משתקף באמצעות החוזה.
לפי הרשום לעיל חוזה ברור דיה הינו וחוזה מנוסח בצורה מפורטת ובצורה ברורה שאינה נתונה לפרשנות או הבנה "כפולה" מבחינת לשון החוזה ובוודאי שאין צורך בבחינת הנסיבות החיצוניות ולשון החוזה תזכה למעמד הבלעדי בפרשנות החוזה לפי לשונו. (ראה בעניין זה רע"א 6519/14 ברכת הדרך לכם בע"מ נ האלונים ירושלים בע"מ (פורסם בנבו). ראה גם ע"א 3894/11 דלק – חברת דלק ישראלית בע"מ נ' ניר בן שלום (פורסם בנבו).
כאמור חוזה שמנוסח היטב לא מותיר מקום לספקות. מהו חוזה שמנוסח היטב? חוזה שמבין את צורכי הלקוח, מהות העסקה, רצונות וזהות הצדדים, התמורות, הזמנים, התנאים לצד יכולתו של עורך הדין לרדת לפרטים קטנים תוך תשאול מקיף לטובת הגנה משפטית נאותה לצד אותו מייצג.
חוזה שמנוסח היטב חייב להיות בנוי על מנגנונים שונים לטובת הצד המיוצג ואף לטובת שני הצדדים הקשורים העסקה. כמו"כ חוזה שמנוסח היטב זה חוזה מפורט עם ירידה לפרטים הקטנים.
למשל עסקת מכר של מפעל דורש מעו"ד מקצועי להגיע "לרצפת הייצור", להבין מושגים ברמת המפעל, להבין מיהו הלקוח, מיהם העובדים, מה הפעילות ואיך העבודה מתבצעת ועוד.
יש לרשום בחוזה את כל התמונה לרבות הפרטים הקטנים, מקטן לגדול על מנת לרשום חוזה מנוסח היטב שמייתר בעיות משפטיות.
הפרת הסכם היא למעשה שבירת הסכמה קיימת שלפיה יש להניח שצד להסכם לא היה מתקשר לולא היה יודע על הפרה זו. סעיף 1 לחוק החוזים תרופות קובע כי "הפרה" היא מחדל או רשלנות שבניגוד לחוזה. צד הנפגע מהפרת הסכם יאה רשאי לתבוע פיצויים בגין ההפרה והכל בהתאם לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) ונסיבות העניין (לעניין הפיצוי וגובה הפיצוי).
כאשר ישנה הפרה חשוב להיוועץ עם עו"ד מקצועי מתחום החוזים על מנת למזער את הנזקים ולסירוגין להגיש תביעה מקסימלית בגין ההפרה או הפרות.
במצבים בהם ישנה הפרה או הפרות חשוב מאוד לשקלל את הדרך בצורה אסטרטגית ואינטליגנטית היות ותחום החוזה הינו נתון לפרשנות ובמצב בו ישנה הפרה בד"כ לשני הצדדים או לצדדים בחוזה יש טענות הדדיות.
אין במאמר זה בכדי להחליף ייעוץ משפטי או עצה משפטית.
הפרת הסכם היא למעשה שבירת הסכמה קיימת שלפיה יש להניח שצד להסכם לא היה מתקשר לולא היה יודע על הפרה זו. סעיף 1 לחוק החוזים תרופות קובע כי "הפרה" היא מחדל או רשלנות שבניגוד לחוזה. צד הנפגע מהפרת הסכם יאה רשאי לתבוע פיצויים בגין ההפרה והכל בהתאם לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) ונסיבות העניין (לעניין הפיצוי וגובה הפיצוי).
כאשר ישנה הפרה חשוב להיוועץ עם עו"ד מקצועי מתחום החוזים על מנת למזער את הנזקים ולסירוגין להגיש תביעה מקסימלית בגין ההפרה או הפרות.
במצבים בהם ישנה הפרה או הפרות חשוב מאוד לשקלל את הדרך בצורה אסטרטגית ואינטליגנטית היות ותחום החוזה הינו נתון לפרשנות ובמצב בו ישנה הפרה בד"כ לשני הצדדים או לצדדים בחוזה יש טענות הדדיות.
אין במאמר זה בכדי להחליף ייעוץ משפטי או עצה משפטית.
ישנם מגוון רחב של מערכת הסכמות שונות ומגוונות בין צדדים להסכם ועל כן שיש הסכמות שיוצרת מערכת יחסים הרי שיש הסכם – קרי, חוזה משפטי מחייב בין צדדים להסכם. חוק החוזים הינו רחב ומעניק מערכת יחסים "פתוחה" להכתיב את ההסכמות בין צדדים לחוזה התנאים, התמורות וכו'.
עורך דין מיומן ובקיא בתחום החוזים יידע לנתח חוזה ברמה המשפטית וכן לכנס למקומות "האפורים" על מנת למקסם את ההצלחה/הנזק בתיק.
בחוק ישנם חוקים מגוונים המסדירים את המערכות היחסים בין הפרט לרשות, בין הפרט לפרט, בין הפרט לגופים כמו חברות הביטוח וכן מסדיר פיצויים עקב הפרת הסכם או לחליפין "מכשיר גם את האפשרות לשבור הסכם מכוח החוק" (למשל רכישה של מוצר אינטרנטי שתואר X והתקבל כY – מאפשר ביטול כלומר השתחררות מההסכם "ללא נזק") מכוח חוק התרופות (תרופות בשל הפרת חוזה).
החוק הבולט ביותר בתחום החוזים ומכוחו נגזרת חובת תום הלב החולשת על כלל ענפי המשפט הוא חוק החוזים (חלק כללי), תשל״ג–1973. לחוק זה מצטרף חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 – תרופות בשל הפרת חוזה "סעדים" כלומר פיצויים.
חוקים נוספים בתחום החוזים הם:
חוק המכר, תשכ"ח-1968, חוק המכר (דירות).
חוק המכר (מכר טובין בינלאומי), תשל"א-1971.
חוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971.
חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982.
חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974.
חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981.
• חוק החוזים ככלל נועד להסדיר את החובות/זכויות והגבלות בין הצדדים.
כמו"כ חשוב לציין כי חוקים אלו הם פרי יצירה של נורמות משפטיות שנועדו לקיים חוזה בר קיימא אחד מהכללים הבולטים בתחום החוזים הוא חופש החוזים ליצור מערכות יחסים בין צדדים להסכם, מנגד יש לקחת בחשבון שאכן מתקיימת גמישות כל עוד היא לא סותרת את "עקרון תקנת הציבור" המעוגן בסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג. הוראה זו קובעת את הנורמה הבאה: "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל" קרי "חוזה פסול".
למשל בעל שתפס את אישתו בוגדת בו והוחלט שלטובת שלום הבית יעשו "הסכם שלום בית". כמו"כ התפקיד המכריע של עו"ד בהכנת חוזה הוא בראש ובראשונה להכיר את הלקוח, להכיר את צורכי הלקוח והצרכים הייחודיים של החוזה.
כאמור עניין זה עבר מספר שינויים בהתאם לפסק דין 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פד"י מ"ט (2) 265 את ההלכה, שלימים נקראה "הלכת אפרופים". בהלכה זו נקבע ע"י השופט אהרון ברק כי יש שני שלבים לבחון מצבים בהם יש בעיה חוזית. הלכה זו הנחילה את הקביעה שיש לעבוד על פי מודל של שני שלבים:
השלב הראשון: "גזירת אומד רצונות הצדדים בהתאם ללשון החוזה", קרי, מה שרשום בחוזה. מנקודה זו יש לנתח את לשון החוזה, כלומר הצד "פרשני" ללשון החוזה שמורה לביהמ"ש. משמעות הדבר שביהמ"ש קבע לאור השלב הראשון שיש שלב נוסף והוא פרשנות החוזה השמור להחלטת ביהמ"ש.
השלב השני: "גזירת אומד הדעת מתוך נסיבות חיצוניות" – ולחזור לשלב הראשוני והשני ללא שום מגבלה של "לשון ברורה" או "לשון בערפל/עמומה" – עד שביהמ"ש יאתר את "המקור" הכרחי לקביעת משמעות משפטית ממגוון משמעויות שונות של הרשום בחוזה. הלכת אפרופים ומודל שני השלבים הנ"ל יצרה בעיה מורכבת עקב התערבות ישירה של ביהמ"ש הקובעת את לשון החוזה שלא בהכרח מגשימה את רצונות הצדדים והחוזה.
לאור זאת המחוקק תיקן את סעיף 25 לחוק החוזים (נוסח כללי), תשל"ג-1973 העוסק בכללי פרשנות החוזה – לשון הסעיף : "(א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין" – ואולם אם אומד דעתם של הצדדים יכול להיקבע ישירות מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו.
כלומר החוק הסדיר את מעמד החוזה כפי שמובן מתוך סעיפי ההסכם מבלי להידרש לפרש את כוונות הצדדים. בפסק דין ע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' ירון כהן, פ"די סב (ד) 557 עמ' 3 וראה גם ע"א 5795/90, סקלי נ' דורען (פורסם בנבו) – שם עמד בהימ"ש על עיקרי שני השלבים כמצוין לעיל.
שני השלבים קובע למעשה מצב בו מבינים את לשון החוזה ומצב בו מפרשים את לשון החוזה. סעיף 25 לחוק החוזים הוסיפה הלכה וקבעה, כי אין צורך לפרשנות החוזה אם אומד דעתם של הצדדים משתקף באמצעות החוזה.
לפי הרשום לעיל חוזה ברור דיה הינו וחוזה מנוסח בצורה מפורטת ובצורה ברורה שאינה נתונה לפרשנות או הבנה "כפולה" מבחינת לשון החוזה ובוודאי שאין צורך בבחינת הנסיבות החיצוניות ולשון החוזה תזכה למעמד הבלעדי בפרשנות החוזה לפי לשונו. (ראה בעניין זה רע"א 6519/14 ברכת הדרך לכם בע"מ נ האלונים ירושלים בע"מ (פורסם בנבו). ראה גם ע"א 3894/11 דלק – חברת דלק ישראלית בע"מ נ' ניר בן שלום (פורסם בנבו).
כאמור חוזה שמנוסח היטב לא מותיר מקום לספקות. מהו חוזה שמנוסח היטב? חוזה שמבין את צורכי הלקוח, מהות העסקה, רצונות וזהות הצדדים, התמורות, הזמנים, התנאים לצד יכולתו של עורך הדין לרדת לפרטים קטנים תוך תשאול מקיף לטובת הגנה משפטית נאותה לצד אותו מייצג.
חוזה שמנוסח היטב חייב להיות בנוי על מנגנונים שונים לטובת הצד המיוצג ואף לטובת שני הצדדים הקשורים העסקה. כמו"כ חוזה שמנוסח היטב זה חוזה מפורט עם ירידה לפרטים הקטנים.
למשל עסקת מכר של מפעל דורש מעו"ד מקצועי להגיע "לרצפת הייצור", להבין מושגים ברמת המפעל, להבין מיהו הלקוח, מיהם העובדים, מה הפעילות ואיך העבודה מתבצעת ועוד.
יש לרשום בחוזה את כל התמונה לרבות הפרטים הקטנים, מקטן לגדול על מנת לרשום חוזה מנוסח היטב שמייתר בעיות משפטיות.
8:30 – 18:00